קבלת החלטות ברשויות מקומיות (תקציר עבודת הדוקטורט)

במדינת ישראל יש 252 רשויות מקומיות המנהלות תקציב שנתי כולל  של למעלה מ-40 מיליארד ₪. כ- 50% מהרשויות המקומיות פועלות בגירעון קבוע בתקציבן, העומד על כחצי מילארד ₪ בשנה, והגירעון המצטבר של הרשויות המקומיות עומד על כ-5 מיליארד ₪. בשנת 2008 נקבעו על-ידי משרד הפנים 64 רשויות המוגדרות "איתנות" ומקבלות הקלות בחובת הדיווח על פעילויותיהן למשרד הפנים, מתוכן 27 הן מועצות אזוריות.  כ-75 רשויות מקומיות נמצאות במשבר כספי ופועלות בליווי של חשב מלווה – מוגדרות כרשויות "חלשות". בשנת 2009 נמצאות 89 רשויות מקומיות במצב בו הן המבקשות אשראי למימון תכנית הבראה.

הנחת היסוד במחקר היא, שהמצב אליו הגיעה הרשות המקומית הוא תוצר של החלטות הנהגתה במהלך השנים, ולא רק תוצר של דירוג סוציו-אקונומי. שאלות המחקר המרכזיות הן: האם יש קשר בין קבלת החלטות ברשויות המקומות למצבן כיום, ומהו השוני בין המאפיינים של קבלת ההחלטות ברשויות המוגדרות "איתנות" למאפיינים של קבלת ההחלטות ברשויות "חלשות"? 

ממצאי המחקר מצביעים על קשר ברור בין המאפיינים של קבלת ההחלטות ברשויות השונות לאופי תפקודן. המחקר מצביע על הטיות; טעויות וקשיים בקבלת ההחלטות המקומיות, אשר באו לידי ביטוי בעיקר ברשויות החלשות. הבולטים שבהם: חוסר עקביות של המנהיגות המקומית, לחצים מקומיים (קבוצות אינטרס והציבור), חשיבה לטווח קצר, דרג מקצועי חלש, חוסר שיתוף של תושבים בקבלת ההחלטות, קושי ליצור קואליציה רחבה, נבחרי ציבור חסרי כישורים ולעתים גם חסרי מוטיבציה לקבל החלטות ולמלא את תפקידם. המחקר מעלה ממצאים והשפעות מרכזיות על קבלת ההחלטות המקומיות, כדלקמן:

  1. פיקוח חסר ולקוי של משרד הפנים על קבלת ההחלטות המקומיות (במטה ובמחוזות כאחד), אך גם על אפקט הרתעה בולט של הפעלת החיוב האישי (לאחר החלטת בג"ץ) על מקבלי ההחלטות המקומיים. במובן זה, ניתן לאפיין את קבלת החלטות מקומיות במדינת ישראל לפני החיוב האישי ולאחריו.
  2. חולשתם היחסית של נבחרי הציבור בקבלת ההחלטות, ביחסי הגומלין עם הדרג המקצועי ועם ראש הרשות. חברי המועצה אינם מתוגמלים על עבודה הדורשת מהם להשקיע מספר שעות רב בכל חודש, ואינם מקבלים כלים וסיוע נחוץ לצורך קבלת ההחלטות (כולל הדרכה מעמיקה ומידע). המועצה היא לרוב "חותמת גומי" המאשרת החלטות שהובאו לשולחנה, וחבריה אינם שותפים "אמיתיים" בקבלת ההחלטות, מלבד במועצה מקומית אחת. ברשויות האיתנות אובחן דרג מקצועי חזק, המאופיין בניסיון; השכלה וותק גבוהים יותר מאשר ברשויות החלשות, ואשר מנווט את מקבלי ההחלטות בצורה מסודרת ושיטתית יותר.
  3. המחקר בוחן את השפעתם של מספר מנהיגים מקומיים בחמש-עשרה השנים האחרונות על קבלת ההחלטות המקומיות. אובחנו מספר סגנונות מנהיגות, וניתן להצביע על מאפיינים דומים בקבלת ההחלטות בקרב המנהיגים ברשויות האיתנות בהשוואה למנהיגים ברשויות החלשות. ראשי הרשויות האיתנות נתפסים לרוב דומיננטיים יותר. אובחנו טעויות בולטות ומשותפות לראשי הרשויות ה"חלשות" בקבלת ההחלטות המקומיות, בלי קשר בהכרח למשתנים כהשכלה או ניסיון קודם. המחקר מצביע על התנהלות מוצלחת בקבלת ההחלטות המקומיות כאשר נמצא מנהיגות חזקה של ראש הרשות ודרג מקצועי חזק.
  4. השפעת השוני בין מעורבות הציבור לשיתופו בקבלת ההחלטות – ברשויות האיתנות שיתוף הציבור בקבלת ההחלטות הוא בולט יותר. ברשויות האיתנות אובחנו מספר שיטות לשיתוף הציבור בקבלת ההחלטות, אך לרוב לא נמצאו מנגנונים מוסדרים וממוסדים לשיתוף זה, מלבד בצורה חלקית בעירייה אחת.
  5. בתהליך קבלת ההחלטות יש חשיבות מובהקת למדיניות המנחה את ההחלטות המקומיות. ברשויות האיתנות המדיניות ברורה בצורה בולטת בהשוואה לרשויות החלשות, בהן החלטות מתקבלות לעתים בשיטה של "כיבוי שריפות". בכל הרשויות, מלבד אחת, המדיניות איננה מובאת לאישור המועצה, ולחברי המועצה אין השפעה על קביעתה.
  6.  איסוף הנתונים על-ידי הדרג המקצועי, לצורך קבלת ההחלטות במועצות הרשויות האיתנות, מוערך בצורה טובה הרבה יותר מאשר ברשויות החלשות, אולם בכל הרשויות הנחקרות לא נמצא שימוש במערכות תומכות החלטה ובכלים שימושיים אחרים. המידע המוגש למקבלי ההחלטות הוא לעתים חסר, מוגבל, לא זמין במועד, לא מובן, לא מסודר, מגמתי ולא מדוייק.
  7.  בקבלת ההחלטות המקומיות בכל הרשויות הנחקרות לא נבחנו חלופות בצורה מעמיקה ולא נעשה שימוש בטבלת שקלול חלופות.
  8. הבקרה על ביצוע ההחלטות ברשויות האיתנות מופעלת בצורה מובהקת ביחס לרשויות החלשות. איכות תהליך קבלת ההחלטות המקומיות במועצה, בוועדת ההנהלה ובקרב המנהלים נתפסת גבוהה הרבה יותר ברשויות האיתנות מאשר בחלשות.              לחץ לצפיה לתקציר העבודה ותוכן העניינים

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *